מאבק על תפיסות עולם - שיתוק שינה כמקרה בוחן של התנגשות פרדיגמות בין מזרח אסיה והמערב באקדמיה במאה העשרים ואחת.

אנשים רבים, מכל רחבי העולם, מדווחים על תופעה שבמסגרתה הם מתעוררים משינה אך אינם מסוגלים לזוז. אירועים אלו מלווים ברוב הפעמים בתחושת אימה גדולה שאליה מתווספת גם הופעתה של דמות על טבעית, מאיימת, המתקרבת אל האדם המשותק ולפעמים אף תוקפת אותו. אספקט נוסף של תופעה זו, אם כי נדיר יותר הוא מה שאנשים מתארים כיציאה מהגוף והתבוננות על גופם הפיזי השוכב במיטה בעוד הם הולכים או מרחפים בחדר[1].

אף על פי שחוויות אלו הן די זהות מבחינה אוניברסלית ומופיעות בצורה זהה בכל התרבויות, ניתן לראות שכל תרבות יצרה פירוש משלה על מנת להסביר מה עומד מאחורי אותה התופעה ובאלו דרכים ניתן להתמודד איתה[2]. מהבחינה הזו, המקרה של מערב אירופה הוא דווקא יוצא דופן. נראה שתופעה זו הייתה מוכרת לגורמי הרפואה בעבר וישנם אף עדויות כתובות מהמאה השבע עשרה של רופא שהתייחס לתופעה ותיאר את הדרכים להתמודד עימה[3], אך נראה שבמקביל להתפתחותם של עולם המדע והפסיכיאטריה, תופעה זו נעלמה מהשיח הציבורי, המדעי והרפואי, אם כי ניתן לראות אותה מופיעה עדיין במסגרת הפנטזיה – באומנות, בציורים ובספרות הבדיונית. 

רק בשנות השבעים של המאה העשרים, תופעה זו קיבלה מחדש התייחסות בזכות מחקרו של דייויד האפורד בקרב תושבי ניו פאונדלנד שבעקבותיו תופעה זו נקראה בהתחלה 'תסמונת המכשפה'[4] ובהמשך, יחד עם התפתחותם של מעבדות השינה והעברת כובד משקלו של המחקר לתחום הנוירולוגי, תופעה זו קיבלה את שמה הידוע כיום כ'שיתוק שינה'.

כיום ההיפותזה הרואה את התופעה הזו כחוויה נוירולוגית בלבד, מתכתבת עם היחס של האקדמיה והחשיבה המערבית הרואה את התודעה כתוצר של המוח וזאת מתוך גישה מטריאליסטית ופוזיטיביסטית, אם כי ישנם מספר חוקרים ספורדיים העוסקים בחקר העל טבעי במסגרת האקדמיה. מחקר זה בא לבדוק האם בארצות שבהן הגישה כלפי התודעה היא שונה – כמו בהודו למשל אשר שם על פי ההינדואיזם התודעה היא נצחית וישנה הכרה באלים רבים וישויות רוחניות שונות[5], ההתייחסות האקדמית אל אותן החוויות יקבלו פירוש המתאים יותר לתרבות המקומית, או האם במסגרת הדיון האקדמי, המסורות והאמונות המקומיות יתאימו את עצמן לצורת החשיבה המערבית.

השערת המחקר היא שגם כיום אין שוויון מוחלט באקדמיה בין מדינות מערביות לבין מדינות במזרח אסיה ושחוקרים אקדמיים במדינות לא מערביות, בדגש על מספר מדינות במזרח אסיה, יאמצו את הגישה המטריאליסטית המערבית לגבי מהות התודעה תוך ויתור על התפיסות, המסורות והאמונות המקומיות, שאלה נוספת שכדאי לתת עליה את הדעת היא האם ניתן בכלל לצפות לשוויון שכזה מאחר שהאקדמיה היא מוסד מערבי במהותו.

חשיבותו של מחקר זה הינו לבחון האם בעידן הפוסט קולוניאלי, המאופיין בהכאה על חטא מצד המערב על הנזק התרבותי-כלכלי-חברתי שנגרם על ידם למושבות הקולוניאליות לשעבר, ניתן באמת לטעון שיש מקום לחשיבה פתוחה ולשוויון מעמדי בין תפיסות עולם שונות או שההיפותזות המערביות עדיין מכתיבות את הדרך הבלעדית שלפיהן יש להתייחס אל המציאות ושעל אקדמאיים במדינות מזרח אסיה לזנוח את התפיסות המסורתיות שלהם לטובת הגישה המערבית.

בחלק הראשון של העבודה אביא סקירה היסטורית של התפתחות מערכות החינוך והאקדמיה במדינות מזרח אסיה ועד ימינו על מנת לבדוק ולהבין את השפעת המערב על מערכות החינוך באסיה בעבר, החל מתקופת הקולוניאליזם ועד ימינו וכמו כן אתייחס ליחסי הגומלין בין המערב למזרח אסיה באקדמיה בימינו, בדגש על מוסדות האקדמיה באותן המדינות.

בחלקה השני של העבודה ארחיב על תופעת שיתוק השינה ועל מה שידוע עליה מהמחקרים השונים תוך כדי התייחסות להשפעות של התופעה מבחינם של היבטים חברתיים ותרבותיים. לאחר מכן אסקור את המסורות לגבי מהות התופעה במספר מדינות במזרח אסיה ואערוך השוואה בין הגישה הנוירולוגית המערבית לבין הגישות המזרחיות השונות תוך כדי בדיקה האם אחד הצדדים יכול להיעזר בהוכחות אמפיריות לגבי צדקת הפירוש שלו לגבי חוויית שיתוק השינה או האם כל פירוש נחשב לגיטימי מבחינה מדעית.

בחלקה השלישי של העבודה אסקור מקורות אקדמיים ממזרח אסיה המתייחסים לתופעת שיתוק השינה על מנת שאוכל להשוות את היחס של אותן המקורות הן כלפי המסורות המקומיות והן כלפי הגישה המערבית וזאת על מנת לנסות ולגבש תמונה מקיפה על העמדה שבה אקדמיים במדינות מזרח אסיה ממצבים את עצמם לגבי התופעה. כמו כן אתייחס למספר חוקרים מערביים באקדמיה שאימצו בצורה מלאה או חלקית את התפיסות 'המזרחיות' על מנת להראות שתמונת המצב אינה לגמרי דיכוטומית.  

בחלק האחרון אערוך אינטגרציה בין כלל הממצאים על מנת לראות האם השערת המחקר בדבר אימוץ הגישה המערבית לגבי מהות התודעה כפי שהיא מתבטאת בשיתוק שינה אכן מתרחשת באקדמיה ואנסה לבחון האם תופעה זו קשורה לתחושת יחסי הכוחות בין מזרח אסיה למערב.

במידה והשערה זו נכונה יוצא מכך מצב שבו במקום ליצור דיונים אקדמיים היכולים להעשיר את השיח ואת הידע שלנו על העולם בכלל ועל תחום התודעה בפרט, נוצרת השטחה וצמצום של הדיון האקדמי שיכול היה ליהנות מסינתזה של רעיונות שונים ולקידום מחקרים שיאפשרו בחינה מחדש של פרדיגמות והבנה מלאה יותר של המציאות שסביבנו.


 קישור למחקר המלא - https://sleep-paralysis-israel.blogspot.com/2020/10/blog-post_19.html