המוות השחור
לאחר שפרדי קרוגר וזורו לא סיפקו תשובה טובה מספיק לגבי האפשרויות לכך שרבים מאלו החווים שיתוקי שינה רואים את אותה הדמות עם הגלימה השחורה והכובע רחב השוליים – מוזמנים לשמוע את ההצעה שלי לגבי אותה הדמות.
במאה ה-14 התמודדה אירופה עם מגיפה נוראה שנקראה 'המוות השחור' שפגעה ביותר משליש מהאוכלוסייה, ריסקה את החברה והשליכה את אירופה לתקופה אפלה ביותר שחזרה על עצמה עוד מספר פעמים במהלך מאות השנים הבאות עם התפרצויות של מגפות נוספות בימי הביניים.
אחד המאפיינים של אותה התקופה היה תפקיד מיוחד שנוצר על ידי הכנסייה שבמסגרתו אנשי רפואה ניסו לטפל באנשים החולים – לרוב בחוסר הצלחה. אנשים אלו נקראו 'רופאי המגיפה'.
לכאורה אנשי רפואה אמורים לסמל תקווה ונקודת אור אך באותם השנים, על פי עדויות מאותה התקופה הם הביאו איתם בעיקר פחד ואימה. המראה הקודר שלהם היה מורכב מבגדים שחורים, עם גלימה שחורה וכובע שחור רחב שוליים. בנוסף לכך, החל מהמאה ה-17 נוספה לתלבושת שלהם גם מסכה דמוית מקור ציפור שבתוכה היו עשבי הרחה, מעין גרסה מוקדמת למסכות הקורונה של ימינו. מעבר לכך עצם הופעתו של רופא מגיפה בעיר העידה על כך שהמוות מתדפק על דלתות התושבים.
את התחושות שהעבירו אותם רופאים הצליח להעביר בצורה מדויקת פול פורסט בתבליט משנת 1656 (התמונה מצורפת בפוסט). ברקע רואים ילדים בורחים מפני הרופא המתקרב לעברם ובבחינה מדוקדקת של הדמות הראשית ניתן לראות שבקצה המקל ישנו שעון חול עם כנפיים – המסמל את המוות המתקרב.
בחלקו התחתון של התבליט ישנו מעין שיר שתרגום חופשי של חלק ממנו נשמע כך:
"... הוא מחפש גופות לפרנסתו
בדיוק כמו העורב על ערמת הזבל...
מי לא ירגיש אימה למראהו...
תיזהר שלא יגע בך השטן השחור
הגיהינום שלו נקרא "ארנק"
הנשמות שהוא לוקח הן זהב".
התיאור של רופאי המגפה יחד עם האימה שהם הטילו על אירופה יכולים בהחלט להתכתב עם הדמות מעוררת האימה של האיש עם הכובע המופיע במהלך שיתוקי שינה. אך גם אם דמות הרופא היא המקור לכך עדיין עולות שאלות רבות לגבי מהות התודעה ועל הדרך שבה זיכרונות ודימויים קולקטיביים עוברים מדור לדור במשך מאות שנים.